7 דברים שלא ידעתם על המחיר האקולוגי של חד פעמי

בשנה האחרונה כולם דיברו על המחיר הכספי של כלי הפלסטיק החד פעמיים שעלו משמעותית, אבל הכסף הוא אולי המחיר הקטן שאנחנו משלמים על השימוש בכלים אלה.

בין אם אתם משתמשים בהם בבית, ובעיקר אולי בטיולים, הכלים האלה לא רק מלכלכים, אלא הם משאירים חותמת של פגיעה אקולוגית בים, ביערות, באוויר ובסביבה כולה שייקח לנו שנים רבות לתקן, אם בכלל.

זו הסיבה שקק"ל שעוסקת בפיתוח אדמות בישראל, ייעור, שיקום נחלים וכמובן שמירה על איכות הסביבה והנחלת ערכים של אקולוגיה בישראל, פועלת למען הוצאת הכלים החד פעמיים מהיערות. לרגל האביב, החגים והטיולים שלמרבה הצער מביאים עימם גם הרבה לכלוך ופגיעה בסביבה, הנה כמה עובדות חשובות ומטרידות על שימוש בכלים חד פעמיים שכנראה לא ידעתם עליהן.

הפלסטיק הוא חומר שעשוי להחזיק מעמד לנצח, ובכל זאת 33 אחוז מכל הפלסטיק שאנחנו משתמשים ביומיום - כמו בקבוקי מים, שקיות וקשיות - משמשים אותנו פעם אחת בלבד ונזרקים. לא רק שהפלסטיק אינו מתכלה הוא אף מתפרק לחתיכות קטנות וקטנות יותר (מיקרופלסטיק), כך שחומרים פלסטיים שהושלכו יכולים להישאר בסביבה עד 2,000 שנה ומעלה.

מה שקורה בפועל הוא שכלי הפלסטיק החד פעמי נערמים (גם אם אתם משליכים אותם לפח) והם אינם מתכלים אלא מצטברים בקרקע. גרוע מכך, כאשר כלים אלו אינם מושלכים לפסולת הם נערמים ומצטברים, בעיקר בים אבל גם ביערות המשמשים אותנו לטיולים בין היתר, אבל בעיקר עוזרים לעיכוב שינוי האקלים ולקירור הסביבה. זו אחת מהסיבות שבקק"ל שעיקר עשייתה בתחום הייעור, המים והקרקע, שומרים על הריאות הירוקות של הסביבה, באמצעות שימור יערות, השבחת עצי יער, תכנון ופיתוח יערני, מחקר יערני ואקולוגי, בריאות והגנת היער וכמובן הגנת היער משריפות.

לפי מחקרים שנערכו עבור האיחוד האירופי נמצא כי פלסטיק מהווה כ־90 אחוזים מהפסולת הימית וכ-10 מיליון טונות פלסטיק מוצאים את דרכם לאוקיינוס מדי שנה. אפילו פלנקטון, היצורים הזעירים ביותר באוקיינוסים שלנו, אוכלים מיקרופלסטיק וסופגים את הכימיקלים המסוכנים שלהם. חתיכות הפלסטיק הזעירות והמתפרקות עוקפות את האצות הדרושות לקיום חיי ים גדולים יותר הניזונים מהן.

ואם חשבתם שזה נגמר בפלנקטון, אתם טועים, זאת כיוון שמיקרופלסטיק נמצאו ביותר מ-100 מינים ימיים. וכן, זה כולל את הדגים שאנחנו אוכלים.

לא רק הדגים באוקיינוסים נמצאים בסיכון ממשי. גם חיות הבר המצויות ביערות עלולות להיפגע מריבוי השימוש בפלסטיק ובחוסר השמירה על הסביבה.

חיות הבר מסתבכות בפלסטיק, הן אוכלות אותו או טועות לחשוב שמדובר במזון ומאכילות אותו לצעיריהן. למעשה יותר מ-260 מינים, כולל חסרי חוליות, צבים, דגים, עופות ים ויונקים, נבלעים או מסתבכים בשברים פלסטיים, מה שגורם לפגיעה בתנועה ובהאכלה, הפחתת תפוקת הרבייה, בעיות בעיכול ואפילו מוות בחלק מהמקרים.

כדי לשקם חלק מחיות הבר שנפגעות הוקם בין היתר מרכז האקלים לחיות בר באגמון החולה-קק"ל. תפקיד המרפאה הוא לתת מענה ראשוני לחיות פצועות מהאזור, מהגליל ועד הגולן, שנמצאים במרחק גדול מבית החולים לחיות בר באזור המרכז.

כימיקלים רעילים דולפים מפלסטיק ונמצאים בדם וברקמה של כמעט כולנו. חשיפה אליהם קשורה לסוגי סרטן, מומים מולדים, מערכת חיסון לקויה, הפרעה אנדוקרינית ומחלות אחרות.

שתי קבוצות רחבות של כימיקלים הקשורים לפלסטיק מעוררות חשיבות קריטית לבריאות האדם - ביספנול A או BPA ו פתלטים - תרכובות כימיות שנמצאות בחומרי ניקוי, היגיינה ואריזות פלסטיק.
חומרים אלה נמצאו במחקרים ככאלה הגורמים לבעיות פוריות ומיניות, בעיות נשימה ואפילו עיכוב התפתחותי.

מאז תחילת השימוש ההמוני בפלסטיק באמצע המאה ה-20, כמות הפלסטיק שמיוצרת בכל שנה רק הולכת ועולה. בשנת 2016 יוצרו 320 מיליון טון פלסטיק בעולם, ב-2019 המספרים כבר עלו מעל 360 מיליון טון של פלסטיק - כמשקל כלל אוכלוסיית העולם בקירוב, ועד שנת 2030 ההערכות היא כי הכמות תוכפל.

למרות גודלה הקטן של ישראל, הנתונים לגבי שימוש בכלים חד פעמיים במדינה הם מהגבוהים בעולם. למעשה ישראל השנייה בעולם בכמות הצריכה של כלים חד פעמיים אחרי ארה"ב ובעוד שבעולם הזיהום בחופים שמקורו בפלסטיק עומד על כ-58 אחוזים, בישראל מדובר על למעלה מ-90 אחוזים.

על פי הנתונים, הישראלים משתמשים בכ-70 אלף טונות כלים חד פעמיים בשנה, כאשר בעשור האחרון הצריכה הביתית של כלים חד פעמיים הכפילה את עצמה. וכדי שתבינו מה צפוי בחופש הקרוב - בשנת 2021 פינו מיערות קק"ל 500 טון (!) זבל.

זה התחיל ב"חוק השקיות" ואז בהכפלת המחיר של מוצרי החד פעמי, אבל ישראל נמצאת עדיין שנות דור ממדינות אחרות שכבר הכריזו על השימוש בחד פעמי כאסור באזורים כמו חופי הים והיערות. אבל נדמה שברור לכולם שהפתרון לעצירת הזיהום של הפלסטיק הוא פשוט בהפסקת היצור שלו.

עד שזה יקרה יש לא מעט תחליפים לכלים החד פעמיים ולשקיות הניילון שמזהמות את הקרקע והים. בין היתר מומלץ לעבור לשקיות רב פעמיות, או להשתמש בכלים חד פעמיים מבמבוק או קוקוס ובשקיות מתכלות מעמילן תירס (כן, יש דבר כזה) שמתפרקים ולא משאירים אחריהם חותם אקולוגי סביבתי מסוכן, לנו ולסביבה. ובכל זאת - האלטרנטיבה הטובה ביותר היא פשוט להפסיק להשתמש במוצרים חד פעמיים ולעבור לרב פעמי לפני שהים והיערות שלנו יטבעו בפלסטיק.

עד שזה יקרה, כשתצאו לבלות באביב ביערות קחו אתכם כלים רב פעמיים והקפידו על הניקיון.