משבר האקלים הפוקד את ישראל והעולם מביא עימו תופעות אקלימיות קיצוניות דוגמת סופות טרופיות, גלי קור וחום ממושכים, שיטפונות, שרבים כבדים וארוכים, וכן הלאה. למרבה המזל מדינת ישראל נחשבת לפורצת דרך גם במחקרים בתחום האקולוגיה ומדעי הסביבה ולמעשה מהווה כר מחקרי לכמות יוצאת דופן של תחנות מחקר ביערות ובמדבר (בנגב) ביחס לשטחה. אחד הגופים העוסקים במחקר האקלים היא קרן קיימת לישראל (קק"ל) המפעילה כיום חמש תחנות מחקר וניטור אקולוגי ארוך טווח. תחנות מחקר אלה שייכות לרשת הלאומית LTER ISRAEL, לרשת האירופאית eLTER ולרשת הבינלאומית ILTER.
תחנות המחקר של קק"ל מהוות פלטפורמה לשיתופי פעולה רבים בין מוסדות מחקר וגופים נוספים לעשייה מחקרית ענפה וחשובה בדגש על ניהול השטחים הפתוחים בראי משבר האקלים והמשבר הסביבתי. המחקר והניטור ארוך הטווח בתחנות המחקר מאפשרים להבין את התנהלות המערכות האקולוגיות בטווח הארוך ובתנאי סביבה משתנים, ולייצר המלצות לשיקום מערכות מדורדרות וללחימה במדבור.
"ישראל סובלת הן ממשבר האקלים העולמי והן ממשבר סביבתי - בו השטחים הפתוחים הולכים ופוחתים והזיהום גדל", אומרת ד"ר שני רוהטין-בליץ, רכזת מחקר וקשרי חוץ באגף הייעור בקק"ל, המרכזת את פעילותן של תחנות המחקר של הארגון. לדבריה, "ההתכנסות של שני המשברים האלה בשטח שלנו הופכת את ישראל למעבדה לחקר משבר האקלים. בדרך זו נוכל לדעת כיצד ייראה העולם בעתיד בעקבות השפעות ההתחממות הגלובלית. למעשה בעקבות שינוי אקלים ותהליכי מדבור אנו צופים קריסה של מערכות אקולוגיות רבות וכך למשל תועדה בתחנת פארק סיירת שקד בנגב המערבי קריסה ראשונה בעולם של המערכת האקולוגית, שהביאה לתמותת השיחים ולשינוי בהרכב הצומח שכלל ירידה דרסטית בתפקודיות המערכת".
כיצד פעילות תחנות המחקר מסייעת לניהול נכון וחכם יותר של היערות בישראל?
"המחקרים והניטורים השונים מאפשרים לנו להבין מה קורה בעצם במערכת האקולוגית כתוצאה ממשבר האקלים וכיצד כל פעולה שאנו עושים משפיעה על המערכת. התחנה הראשונה של קק"ל הוקמה בפארק סיירת שקד בשנות ה-90 ומאז הוקמו עוד 4 תחנות נוספות שמטרתן ללוות את הממשק והעבודה היערנית בניטור ארוך טווח. התחנות ממוקמת באזורים אקלימיים שונים, החל מאזורים צחיחים או צחיחים למחצה כמו למשל תחנת יעיר יתיר ועד אזורים בעלי אקלים ים תיכוני כמו למשל תחנת יער קדושים".
אחת המסקנות הראשונות כאמור, לניטור ארוך טווח זה, הייתה בתחנת פארק סיירת שקד בנגב המערבי בה תועדה קריסה ראשונה בעולם של המערכת האקולוגית. "מה שמעניין במקרה זה הייתה הופעה מחודשת של מי נגר לאחר קריסת המערכת מה שאיפשר לנו ללמוד מה תפקידו של הצומח המעוצה (הלא עשבוני) בשימור הנגר", מסבירה שני. "ידע זה מאפשר לנו בין היתר לדעת כיצד לשמר קרקע פורייה (במסגרת הליך שיקום) על מנת לשמור על מי הנגר ולבלום את זליגתם מהמערכת".
עוד היא מציינת כי "נושא נוסף שנחקר בתחנות הינו חידוש היער, כלומר כיצד מחדשים את דור העצים הוותיק על מנת לוודא שהיער נשאר במצב המיטבי שלו ומסוגל להתמודד עם אירועי קיצון, מפגעים שונים וכיו"ב".
בעוד ששני אחראית כאמור לתחנות המחקר ביערות הרי מי שאמון על ניהול יערות קק"ל ביומיום הוא ד"ר גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי ומנהל אגף הייעור בקק"ל. "פעולות ניהול היער בישראל מבוצעות על סמך מסמך תורת ניהול היער בישראל שאימץ את המושגים והתובנות ממחקרי העשורים האחרונים אודות ניהול יער בר קיימא", הוא מעיד. "מרכיב גדול בניהול היער הוא שמירת חוסנו של היער נוכח שינויי האקלים, בראשם התמעטות המשקעים, התארכות גלי החום, התקצרות עונת החורף והגשמים וכד'".
מהן הפעולות אותן אתם מבצעים להתמודדות יעילה יותר עם שינויי האקלים?
"קק"ל מבצעת פעולות שונות ומגוונות לשמירה על יער בר קיימא ובין אלו ניתן למנות התבססות חזקה על מינים מקומיים שפיתחו הסתגלות לתנאי סביבה משתנים כמו חום וכמות משקעים משתנה, וכן דילול עצים ביערות מחטניים (בעיקר יער אורן) על מנת לשפר את משק המים בהתאמה לעצים ומשכך את שרידותם של עצי המחט לאורך שנים גם בתנאי סביבה קשוחים יותר. פעולות נוספות הן פיתוח יכולת תגובה למקרי התפרצות של מזיקי יער כמו למשל מזיקים שחודרים כעת מלבנון ופוגעים בעצי חורש ועצי מחט, פיתוח יכולת התמודדות עם מיני צומח פולשים, וכן יצירת יער מגוון ומורכב ביולוגית עם מינים שונים של עצים מקומיים לצד עשבונים, שיחים ועצים נמוכים".
אבל מסתבר שיישומה של תוכנית ארוכת טווח זו לניהול היערות בישראל נתקלת בקשיים לאור היעדרו של חוק יער לאומי, וזאת בשונה מהקיים במדינות אחרות בעולם. "בישראל שורר מצב מיוחד שבו קק"ל המהווה מעין שירות יער מדינתי הינה גוף פרטי והיא בעצם חסרת סמכויות פורמליות לפיקוח על אי השלכת פסולת ביערות, מניעת פגיעה ביער מצד רכבים מוטוריים, מניעת חריגות בנייה תוך פלישה ליערות וכן הלאה", מסביר גלעד. "מכאן חשיבותו הרבה של חוק היער שייתן לקק"ל סמכויות שיקטינו את הפגיעה ביער ויאפשרו ליישם באופן פורמאלי את המדיניות אותה אנו מקדמת קק"ל".
היכן הדברים עומדים כיום?
"קיימת טיוטה מתקדמת של חוק היער ואני מקווה שהמהלך הנעשה בתיאום עם משרד החקלאות יקודם בקרוב. אנו רואים בחוק היער צעד אסטרטגי שיגביר את יכולת ההגנה וניהול היער במדינה".
- לא הכל בקק"ל נוגע רק ליערות גרידא, ובמסגרת יום עיון שהתקיים לאחרונה תחת הכותרת "חוקרים היום את המחר", פרס ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל את משנתו של הארגון בנוגע להתמודדות רב מערכתית עם משבר האקלים. "אסטרטגיית המאבק במשבר האקלים מצד קק"ל היא רחבה ומגוונת וכוללת פעולות כגון עצירת בירוא היערות, נטיעת יערות ושימור בתי גידול לחים, עידוד מעבר לאנרגיות מתחדשות, חקלאות בת קיימא, שימוש יעיל במים, התייעלות אנרגטית, בניה ירוקה ומיחזור, כל זאת במטרה להפחית פליטות ולקבע פחמן ((Mitigation)", הוא אומר. "לצד זאת, אנו פועלים גם במישור ההערכות לשינויי האקלים הצפויים (Adaptation) כמו למשל שריפות ובצורות, אירועי שטפונות בערים ובנחלים, גלי חום בערים ושימור מגוון ביולוגי בבתי גידול מאוימים".
הזכרת בדבריך את האנרגיות המתחדשות. ישנם יזמים פרטיים שכבר עוסקים בכך בהצלחה, אם כן מדוע קק"ל מבקשת להשתלב בנושא זה?
"כשמדברים בישראל על אנרגיות מתחדשות ועל יעדי צמצום צריכת אנרגיה מתייחסים בעיקר לאנרגיה סולארית. מדובר מצד אחד על אנרגיה נקייה ולא מזהמת, דבר מצוין לכשעצמו, אך מצד שני השדות הסולאריים מצריכים שטחים רבים ומצריכים שימוש במערכות אגירה שהן כן מזהמות (עשויות מליתיום). למעשה אנו צופים כי לא רחוק היום בו רשויות המדינה יבקשו מקק"ל לפנות יערות לצורך בניית שדות סולאריים. במטרה להימנע מכך אנו מקדמים פיילוטים בצפון ובדרום המבוססים על דו שימוש אנרגטי - כלומר שדות המשמשים הן לחקלאות והן לייצור אנרגיה סולארית וכן פיילוטים למערכות אגירה שאינן מליתיום".
כאמור קק"ל פועלת גם לשימור מגוון ביולוגי בבתי גידול מאוימים ובמסגרת זו מפעילה מרכז אקלום לבעלי חיים פצועים באגמון החולה וכן משמרת מינים בסכנת הכחדה באגמון. "חיות הבר המגיעות למרכז האקלום נפצעות לרוב כתוצאה מהתנגשות ברכב או קו מתח חשמל ואנו משקמים אותן ומחזירים אותן לטבע", מספר דורון. "במסגרת יום העיון הצגתי גם מין שחשבנו שנכחד, מין של דו חי בשם עגול לשון- שחור גחון, ואת המין הזה הצלחנו לזהות ולטפח במסגרת פעילות שימור המינים בהכחדה".
קק"ל עוסקת גם בחינוך דור העתיד של המדענים בישראל?
"בהחלט. אנו שותפים להענקת פרסים על מחקרי אקלים פורצי דרך ברמה הבינלאומית, מקיימים תחרויות מחקר דוגמת תחרות טכנולוגיות היערכות לאקלים קיצוני ומקדמים את הקמתם של מרכזי חדשנות באקדמיה, בין היתר באוניברסיטת בן גוריון, מכללת ספיר, מכללת כינרת ומכללת תל חי. זאת לא עוד סתם סיסמא עבורנו, קק"ל נמצאת כיום בפועל בחוד החנית של מחקרי משבר האקלים בישראל ואני מאמין שהתוכניות והפעולות שלנו יצליחו לצמצם את פגיעתו של משבר האקלים במדינה היפה שלנו".