המשמעות יוצאת הדופן של ט"ו בשבט בצל מלחמת "חרבות ברזל"

בשיתוף קק"ל

עודכן לאחרונה: 29.1.2024 / 15:04

הנטיעות ברחבי הארץ מקבלות משמעות יוצאת דופן של צמיחה מחדש ושל תקווה ומעבירות מסר חשוב ומחזק - גם רוחות חזקות לא יצליחו לעקור עץ יציב ואיתן. ייפעת עובדיה-לוסקי יו"ר דירקטוריון קק"ל, בטור מיוחד

יפעת עובדיה לוסקי יו"ר קק"ל. אלכס קולומויסקי,
יו"ר דירקטוריון קק"ל יפעת עובדיה לוסקי בטור אישי/אלכס קולומויסקי

השנה, אנו בקק"ל מציינים את ט"ו בשבט בצל מלחמת "חרבות ברזל". עכשיו, בזמן המלחמה, הנטיעות ברחבי הארץ מקבלות משמעות יוצאת דופן של צמיחה מחדש ושל תקווה ומעבירות מסר חשוב ומחזק- אנחנו כאן, נטועים בשורשים חזקים ואיתנים. גם רוחות חזקות לא יצליחו לעקור עץ יציב ואיתן.

אנחנו כאן, בארצנו האהובה, במדינת ישראל נוטעים חיים מחדש. צריך לזכור, הנטיעות הן אורח חיים, הן תהליך ותהליכים לוקחים זמן. צריך התמדה, הקשבה וסבלנות. תהליכי הצמיחה לא נראים מיד לעין וחלקם תת קרקעיים, הם איטיים ורגישים. בל נטעה, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו - אמונה בתהליך, אמונה בצדקת הדרך גם אם היא איטית ואפילו קשה. עם אמונה זו המלווה אותנו ואת יומנו בתקופת המלחמה, ננצח את המערכה, נפריח מחדש את היישובים שנפגעו ונחזק בהם את ההתיישבות.

נראה כאילו יד מכוונת הצמידה את ט"ו בשבט השנה ליום השואה הבינלאומי החל ב-27 בינואר. קו ישיר נמתח בין חורבן לתקומה, לצמיחה. ההיסטוריה של העם היהודי מלאה בסבל ובאימה. מחורבן הבית וגירוש ספרד ועד השואה, אבל דברי ימי העם היהודי אינם תולדות הפרעות, הם תולדות התקומות.

ההיסטוריה של העם היהודי אינה רצף של גירושים ופוגרומים, היא רצף של הצמיחה מהם, של ההתנערות מעפר, של היכולת לראות את מה שיש בהווה, אבל לקוות למה שעתיד להיות בעתיד בהמשך חיינו על האדמה הזו. ב 27 בינואר, שנת 1945, נפתחו שערי אושוויץ והמוני יהודים מצאו את עצמם מול עולם חרב, הם עמדו בנקודת השפל הנמוכה ביותר בהיסטוריה. חלק ממשפחתי שלי נגדע גם כן. דודתו של אבי נספתה עם בעלה וארבעת ילדיהם ביון ובטרבלינקה. מיליוני משפחות נהרסו, קהילות שלמות נשרפו, רכוש ללא סוף נגנב ונבזז. היו לניצולים את כל הסיבות לוותר, להתייאש, לברוח, אך הם עשו בדיוק את ההיפך. בנקודת השפל הם מצאו את ההזדמנות לתקומה. התקווה שמפעמת בלב כל יהודי עוד מיציאת מצרים, התקווה הזו פיעמה גם בהם. ההיסטוריה העמידה אותם במבחן העליון שניצב בפני היהודי: האם בשעה של חורבן, תצליח לראות את ירושלים הבנויה. השאלה "אם נצליח לקום מהחורבן", אינה שאלה היסטורית, היא אקטואלית לחלוטין ומופנית לכל אחד ואחת מאיתנו.

לפני כארבעה חודשים הותקפה מדינת ישראל במתקפת טרור ברברית. ליום אחד חווינו חורבן שלא היה כמוהו כבר שמונים שנה, חורבן זה ילווה אותנו כעם וכחברה, אך עכשיו מונחת לפנינו השאלה במה להתרכז: במה שהיינו או במה שאנחנו יכולים להיות. אני בטוחה בתשובה- אחרי הניצחון - נבנה מחדש את הקהילות שנפגעו, נשתול מחדש את השדות שנהרסו, ונעמיד עוד חוליה איתנה בשרשרת התקומות שמהן עולות פניו היפות ומלאות התקווה של עמנו.

בשיתוף קק"ל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully