כשזאב נוימן מדבר על ציונות משהו ניצת בו. בשנתיים האחרונות, מאז נכנס לתפקיד יו"ר הימנותא - חברת הבת של קרן קימת לישראל, הוא לא רק מדבר ציונות הוא גם פועל ללא הרף כדי לממש את החזון הציוני ועושה זאת כשחקן מרכזי ורלוונטי מתמיד, אחרי שנים של קיפאון בתחום גאולת הקרקעות בצפון הארץ. כיום, כפי שמעידים לא מעט ראשי רשויות בגליל, הימנותא היא שוב הכתובת הראשית והבלעדית לכל רכישת קרקע, ואנשיה נמצאים עם האצבע על הדופק כאשר עסקת מכירה נמצאת על הפרק. "הימנותא הצליחה להדביק ברוח הציונית שלה גם את החקלאים בגליל, שיודעים לפנות אליה כשהם רוצים למכור את הקרקע. המוכרים אפילו מתגמשים גם מתוך מחויבות לציונות כדי שהקרקע תעבור לידיים הנכונות", אומר עודד הלפרין, ראש המועצה המקומית כפר תבור.
את הצורך בשינוי תפישתי ומציאותי כפי שהוא מוביל בהימנותא, הבין זאב נוימן בעקבות סיורים בקהילות יהודיות שערך עם כניסתו לתפקיד. ניסיונותיו להתרים למען הימנותא ופעילותה לגאולת הקרקע במדינת ישראל נתקלו בחומה בצורה מצד תורמים, שלא ידעו כלל מה זה הימנותא ומה תפקידה החשוב. מי שכן ידע - לא מיהר לתרום בטענה כי קק"ל מקבלת מיליארדים ולא צריכה עוד תרומות, ולכן הוא מעדיף לתרום למכללות או אוניברסיטאות שכנראה צריכות את הכסף יותר. התשובות שקיבל, הדליקו אצל היו"ר נוימן נורה אדומה.
"הימנותא היא מהות הציונות, היא גואלת ומנהלת קרקעות בישראל מאז 1938 אבל אנשים לא ממש הכירו את פעילותה לאורך השנים ואת המהפכה שהיא מובילה בשנה וחצי האחרונות", אומר נוימן. "כיום, בזכות השינוי שהובלנו מכירים את הימנותא יותר אנשים ויותר גופים, ואנחנו יכולים להציע לתורמים שותפויות באמצעות חברות ניהול, להוביל יחד עם נציגוית קק"ל בעולם, ה- JNF, פרויקטים למען העם היהודי ומדינת ישראל. כל זה מתחיל בשמירה על קרקעות, שכיום נמצאות בידיים יהודיות, ברכישת קרקעות נוספות ובסיוע היקפי לרשויות בגליל ובנגב המבקשות להתרחב".
מאז כניסתו של נוימן לתפקיד יו"ר הימנותא בדצמבר 2020, נרכשו קרקעות במאות מיליוני שקלים ברחבי הגליל. הימנותא מיישמת בשנה וחצי האחרונות הלכה למעשה את מה שקרן קימת הוקמה עבורו מלכתחילה - גאולת הקרקעות, כפי שנעשה בסוף שנות השלושים של המאה הקודמת. כך יכול היה היישוב היהודי לבנות את ארץ ישראל, להקים יישובים וקיבוצים, להפריח את השממה ולייצר רצף טריטוריאלי שישמש את המדינה היהודית המתהווה.
1,700 דונם ב-280 מיליון שקל
נוימן שינה כמעט מיידית את כיוון הפעולה של הימנות להגדרות הבסיס. לצדו עמד דירקטוריון החברה, שהבין את החשיבות ואת הדחיפות לגאול קרקעות באזור הגליל, שלגביו התחזיות מצביעות על חשש אמיתי לאיבוד הרוב היהודי. הפעולות המהירות שבהן נקטה הימנותא, פועל יוצא של חזון מגובש ואהבה אמיתית לארץ ישראל, הובילו לתוצאות מהירות כפי שמציג מנהל אגף העסקאות בהימנותא, משה מזרחי: "מיולי 2021 רכשה הימנותא קרקעות בגליל בהיקף של כ-1,700 דונם בסכום של כ-280 מיליון שקל. הקרקעות נרכשו בתוך ומחוץ למושבות בצפון הארץ לצרכי חקלאות, תעשייה ומסחר, הרחבת ישובים בגליל, בנייה בתוך מצפים בגליל ועוד. נעשו עסקאות חליפין בהיקף מצומצם עם אנשים פרטיים מהמגזר כדי לפתור מצד אחד בעיות של בנייה בתוך היישובים הלא יהודים, ומצד שני בנייה בתוך ישובים יהודיים (מצפים)".
"בשנים שלפני הימנותא במתכונת החדשה שלה, הקשר עם החברה היה מינורי ומאוד נקודתי", מסביר ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום את השינוי. "מה שאנחנו רואים בשנה וחצי האחרונות זה שינוי מקיר לקיר, כשלפני כן היינו מול שוקת שבורה בכל הקשור לקרקעות. הימנותא חזרה עם צוות מוביל והפכה להיות שחקן דומיננטי, פעיל, יוזם ומסייע. אנחנו מרגישים מאוד את הנוכחות המשמעותית שלה בשטח, ועל הפעילות שעושה הימנותא במרחב הצפון צריך להוריד בפניה את הכובע".
השינוי שעליו מדבר ראש המועצה האזורית עמק הירדן ניכר גם בשטח. ראשי רשויות, חקלאים, אנשים פרטים ונוספים איתם שוחחנו, מספרים כי הם רואים כיום בהימנותא כתובת ראשונה לכל פנייה. בחלק מהמקרים, הם אומרים, הצליחה הימנותא להציל קרקעות ביסוד המעלה, ראש פינה, גליל תחתון, כפר תבור, מטה אשר וקיבוץ אפק, שאם היו נופלות לידיים הלא נכונות היו משנות את פני השטח ואת המציאות בגליל.
"פגשתי חקלאים ותיקים עם דמעות בעיניים. אנשים שראית על הידיים שלהם את סימני עבודת הכפיים ועל הפנים שלהם את הקמטים מהעבודה בחקלאות", אומר זאב נוימן. "הם היו מודאגים מכך שאין להם דור ממשיך או מי שימשיך לעבד את הקרקע החקלאית שהם טיפחו במשך עשרות שנים. פעם דבר כזה היה נגמר במכירה לידיים זרות או סוכני נדל"ן, כיום הימנותא היא בעלת הבית בצפון וכתובת ממשית לאותם חקלאים. אנחנו רוכשים מהם את הקרקע, ומשכירים להם אותה במחיר נמוך מאוד. כך הקרקע נשארת חקלאית, לאנשים יש פנסיה וגם השארנו אותה אצל העם היהודי".
את דבריו של נוימן מחזק רכז הקהילה גיא הלוי מקיבוץ אפק. "אין מה להשוות בין מה שקורה עכשיו לבין מה שהיה קודם", הוא אומר. "הימנותא העלתה הילוך בכל הקשור לרכישת הקרקעות והאדמות החקלאיות שמקיפות את הקיבוץ שלנו, והמהלך מאפשר לנו להמשיך ולעבד מאות ואלפי דונמים כמו שנעשה פה כבר 70-80 שנה. הנוכחות המחודשת והעוצמתית של הימנותא יחד עם רכישת הקרקע, מונעת מצבים שבהם אנשים רכשו דונם פה ודונם שם בתוך החלקות ושיבשו לנו את היכולת להמשיך ולעבד את הקרקע בצורה נוחה ויעילה. אנחנו כבר חושבים יחד איך לפעול בעתיד בשיתופי פעולה נרחבים".
משאירים את הצעירים בגליל
את הקרקע רוכשת הימנותא על פי המדינות של דירקטוריון החברה ועל פי מדיניות העל של קק"ל. בשנים האחרונות ההתמקדות היא בנגב ובגליל, והדרך לשינוי התחילה ביצירת קשר הדוק עם ראשי הרשויות. אם קודם לכן הם היו אובדי עצות, כיום הם מקבלים מענה מידי לכל בעיה לאור זמינות ונוכחות קבועה בשטח של אנשי הימנותא. "אין תחליף לתחושות שעולות מהשטח", אומר משה מזרחי, שעובד בהימנותא כבר 30 שנה, ויודע לספק פרספקטיבה היסטורית לפעילותה. "הקרקע שאנחנו גואלים משמשת לחקלאות, אבל גם לצורכי התיישבות, הרחבת יישובים, אזורי תעשייה ותעסוקה. אנחנו נלחמים מול כל מי שמנסה לייצר גאולת קרקע הפוכה, וברגע שהחקלאים או כל מי שיש ברשותו קרקע הבין שהימנותא שוב בשטח, הפכנו להיות רלוונטיים יותר, ורכשנו את האמון של כל הגורמים. אנחנו מנהלים מלחמה בכל מחיר על הקרקע, רוכשים אותה גם אם המחיר גבוה יותר ונמצאים שם גם כאשר היא מוצעת למכירה בכונס נכסים. עשינו זאת בגילון, צורית, כפר תבור, בכל המושבות, זיכרון, בנימינה, יסוד המעלה, ונעשה זאת מול כל גורם ובכל מקום שצריך לגאול קרקע. זה התפקיד שלנו, ואנחנו הגוף היחיד בישראל שנותן מענה היקפי לנושא".
דוגמאות לפעילות גאולת הקרקע מצד הימנותא לא חסרות: 70 דונם שנרכשו בכניסה לאילניה בגליל התחתון, עשרות חקלאים מזיכרון שהילדים שלהם לא רוצים להמשיך לעסוק בתחום והקרקע נרכשה מהם אך הם ממשיכים להחזיק בה בסכום סמלי של 100 שקלים לשנה, משפחות מיבניאל שמבקשות למכור את הקרקע כדי לאפשר לצעירים לבנות בית אבל לא רוצים למכור את הקרקע לידיים זרות. מזרחי מציג עוד ועוד הודעות שנשלחות אליו ישירות לנייד על רצון למכור קרקע וקריאה להתערבות של הימנותא, ויש בכך כדי להעיד יותר מכל על הדומיננטיות במרחב שרכשה לעצמה הימנותא מחדש. "התגובה המהירה שלנו לכל הודעה ולכל חקלאי משאירה את הקרקע בבעלות הלאום, ומאפשרות לכולם גם להתפרנס בכבוד. בנוסף, נמנעת בריחת צעירים לאזור המרכז והזדקנות האזור כולו. בכל אזור הגליל, מהאדם הפשוט ועד ראשי הרשויות, יודעים שהימנותא בשטח ואם יש בעיה עם קרקע מסוימת אנחנו כאן ונפעל במהירות", אומר זאב נוימן.
"מדובר במהפכה של ממש", מחדד משה מזרחי, "מאז שזאב נכנס לתפקידו הימנותא רלוונטית יותר ונמצאת חזק במשחק של רכישת הקרקעות. זה כולל פעילות מסודרת, תוכניות עבודה ארוכות טווח שבמסגרתן אנחנו יודעים איפה קונים וממי קונים. כמות הקרקע שנרכשה בשנה וחצי האחרונות היא הגדולה ביותר מזה עשרות שנים וכל מי שמתחרה נגדנו גם בכונס נכסים יודע שאין לו סיכוי. אנחנו מסייעים גם לציבור הערבי, למשל בברטעה ובסכנין, שבהן אנחנו פועלים כדי לתת פתרונות דיור בתוך היישובים באמצעות בנייה לגובה כדי שגם החברה הערבית תוכל ליהנות מפתרונות דיור".
שומרי הציונות החדשים
זאב נוימן נולד באוקראינה וגדל במעברה. אחרי שירות רב-שנים בצה"ל הוא הפך לשליח ציבור וב-25 שנה האחרונות משמש כממלא מקום וסגן ראש עיריית עכו. נוימן מונה לתפקיד יו"ר הימנותא כנציג מפלגת "ישראל ביתנו", בה הוא חבר כבר 20 שנה. הוא נמצא כל הזמן בסיורים בשטח, מתעמק בכל מסמך ומביא מניסיונו הרב לטובת שיפור תהליכים בתוך הימנותא.
וזה כולל גם פעילות של הימנותא למתן פתרונות להישארות הצעירים בגליל.
"נכון, זו עוד מטרה שאותה אנחנו משיגים באמצעות גאולת הקרקע. ישבנו עם שר השיכון ועם שרת הפנים והסברנו להם שלא ייתכן שיש מצפים בגליל שמוגבלים ל-400 משפחות. רכשנו את האדמות מסביב, אנחנו רוצים להרחיב את היישובים ולתת לבנים ממשיכים אפשרות להמשיך ולהתגורר בגליל, כפי שאנחנו עושים כעת במורן. אנחנו צמודים לראשי הרשויות ופותרים להם בעיות על בסיס יום יומי".
"קח לדוגמא את יסוד המעלה, הייתה שם קרקע למכירה שאם הייתה מוצעת לפני שנתיים אל היינו מתמודדים עליה. זכינו במכרז, קנינו את הקרקע, וכעת אנו פועלים יחד עם המועצה המקומית וחברת מדגל לקידום הליכים לבניית בתים שישמשו להשכרה חופשית לחוקרים ולמהנדסים שצריכים מגורים סמוך למקום עבודתם בצפון. כך אנחנו גם מסייעים לאנשים וגם מעודדים מגורים בצפון של אוכלוסיות חזקות. זו מהות הציונות מאז ימי חומה ומגדל ואחת ממטרות העל של קרן קימת לישראל כולה".
היו"ר זאב נוימן נוגע באחת הנקודות הכי חשובות שהובילה לשינוי בגישה של התושבים כלפי הימנותא: הזמינות, כפי שמספרים גם ראשי רשויות. "במהלך 2020-2021 התחלנו לראות רכישה משמעותית ביחס למושבה כמו כפר תבור, והמליצו לנו לדבר עם זאב והימנותא", מספר עודד הלפרין. "זאב הגיע לכאן לסיור ופגישה ראשונית ומאותו רגע נרתם בצורה בלתי רגילה לעניין, אפילו קיים כאן ישיבת דירקטוריון. הראינו להם בפועל בשטח איך חלקה שנרכשה הפכה לזולה, והימצאותה פוגעת בחקלאות. מאותו רגע הוצמד לנו איש קשר, והחברה הפכה לכתובת שכל עסקה עוברת דרכה וכל קרקע מאז נמכרה להימנותא. בזכותם, חקלאים רבים מחויבים יותר לרעיון הציוני והרווח הוא כפול".
דברים דומים השמיע ראש המועצה האזורית גליל תחתון, ניצן פלג. לדבריו, המועצה שלו משופעת בקרקעות פרטיות, ולהימנותא יש תפקיד מרכזי בשמירה עליהן. "בעיניי, הדבר החשוב המרכזי מלבד הזמינות יוצאת הדופן לפגישות, שיחות, התייעצויות ושיתופי פעולה, הוא השמירה על הקרקע לטובת חקלאות. הקשר הרציף עם זאב נוימן ועם משה מזרחי מוביל לעדכונים מצדנו לגבי כל קרקע חקלאית שיוצאת למכירה, וגם לכזו שתאפשר ליישובים להתפתח", אומר פלג. "ישבנו לשולחן עגול עם הימנותא, קרן קימת לישראל ומשרד החקלאות כחלק מהמאמץ למנוע את הפיכת הקרקוע לאיזבות או זולות, ובצד הכלכלי הימנותא עושה עבודה מדהימה כדי לטפח את החקלאות המתקדמת שיש לנו בגליל התחתון. בשנה וחצי האחרונות האמון ביכולת של הימנותא לעשות זאת חזר, והם הצליחו לרתום את כולנו לכך".
גיא הלוי מקיבוץ אפק מציין בהקשר זה כי "כיום ישנה עבודה ישירה מול הימנותא, דבר שלא היה בעבר, רואים שאכפת להם. הימנותא היא ממש שותפה לדרך, וגם הפכה למאוד רלוונטית כיאה למעמד של חברה שבמשך 84 שנה גואלת קרקעות בארץ ישראל. גם בימים אלה אנחנו רוקמים איתה שותפויות כדי לשמר את החקלאות הישראלית כמה שיותר".
הגשמת החלום הציוני של הנספים בשואה
ברכישת הקרקעות של הימנותא יש גם ממד היסטורי, אנושי ומרגש. חלקות שהיו שייכות ליהודים שנספו בשואה ונוהלו על ידי האפוטרופוס, עמדו בפני סכנת מעבר לידיים זרות עד שבאה הימנותא ורכשה אותן כדי שתישאר בבעלות הלאום. "יש כאן פעולה ברמה הכי גבוהה של צדק ותיקון היסטוריים", מדגיש ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום. "אין מצב שבו רכוש של נספים מהשואה יוצע במדינה היהודית לכל המרבה במחיר, ולכן הצעדים שעשתה הימנותא מהווים הגשמה בגאולת הקרקעות למדינה היהודית וגם הגשמה של הציווי של האנשים שנספו במחנות ההשמדה. הימנותא משאירה את הקרקע בידי גורמים ציוניים שרואים לנגד עיניהם את הציונות ואת החזקת הקרקע. היא פועלת בכל הכוח בתחום הזה ואנחנו מרגישים זאת היטב".
כחלק מהפרויקט הנרחב בגליל, הימנותא גם פועלת בשיתוף פעולה עם מספר עמותות התיישבות כדי להביא כמה שיותר מתיישבים ואנשי חקלאות לגליל. כך לדוגמא, בשיתוף פעולה עם ארגון "השומר החדש" קונה הימנותא קרקעות מחקלאים מבוגרים שאינם מעוניינים או יכולים להמשיך ולעבוד את האדמה, והימנותא מעבירה את הקרקעות בשכירות ל"שומר החדש" שמקצה את הקרקעות לצעירים שבאים להתיישב במקום והופכים לחקלאים. הגשמה ציונית במלואה.
"זה פרויקט חיים והגשמת חזון", אומר נוימן "הימנותא תהיה כאן לנצח, והיא דואגת לעם היהודי בהרחבת יישובים ובפיתוח. אנחנו בשטח, נמצאים שם כל הזמן גם תודעתית וגם פיזית. חידשנו את מעמדנו ככתובת לקניית קרקע, והמעגלים הללו מתרחבים כל הזמן. ראשי רשויות שפעם היו בדיכאון מבינים שיש שינוי, שיש עם מי לעבוד ויש להם שותפים חדשים שפועלים למען הציונות ולמען הגשמת החלום של העם היהודי בארצו ובמולדתו. כל מי שרוצה להיות שותף לכך הופך לחלק מהחזון של הימנותא, ויישומו הוא חובת כל מי שמדינת ישראל חשובה לו".