יום איכות הסביבה החל היום הוא הזדמנות לדבר על אחד הנושאים הכי חשובים ודחופים, שאולי מקבלים במה נרחבת בשנים האחרונות, אבל ספק אם נעשה מספיק בשביל לעצור אותו - משבר האקלים. ואם אתם חושבים שעוד רחוק היום עד שנרגיש את המשבר הזה כאן, אתם לבטח טועים.
על פי כל המודלים והתחזיות המצב האקלימי במזרח אגן היום תיכון, איפה שישראל ממוקמת, צפוי להיות חמור יותר מהממוצע העולמי, וזה אומר התמעטות של המשקעים, התארכות של תקופות היובש, פחות מים זמינים, עליה בשכיחות שריפות היער בגלל היובש וכל זה מעמיד איום על הקיימות ועל החוסן של הסביבה כולה, וגם של היערות שמקיפים אותנו ושומרים עלינו. זו הסיבה שבקק"ל החוגגת 120 שנות פעילות השנה, משקיעים משאבים אדירים בשמירה על היערות, שמחזירים לבני האדם טובה בכמה וכמה מובנים.
"הנושא של משבר האקלים וההיערכות אליו הוא נושא מאוד מרכזי אצלנו בניהול היער בישראל הוא כמובן טומן בתוכו משמעויות קשות ואיומים על הסביבה, החברה הכלכלה ועוד", אומר גלעד אוסטרובסקי, יערן ראשי ומנהל אגף היעור בקק"ל שאחראית על שטחי היער העומדים כיום על כמיליון ו-200 אלף דונם (שני אחוז משטח ישראל).
לדבריו, הביטוי של האיום על היער מתבטא בכמה דברים מרכזים: "החשש העיקרי שלנו הוא מהתייבשות של עצים ותמותה מיובש, בין אם זה ביערות נטועים ובין אם טבעיים. בנוסף, אנחנו חוששים מירידה בהתחדשות הטבעית של היער, קושי גדול לבסס יער חדש בנטיעות, התפרצות מזיקים שיכולים לפגוע בעצים וכמובן - החשש העולה מיותר שריפות, ובעוצמות גבוהות יותר".
היער הוא חלק מהפתרון למשבר האקלים
החשש של אוסטרובסקי הוא כמובן ברור לנוכח התגברות היובש והחום, אבל שמירה על היער ועידוד התחדשות טבעית ונטיעות של עצים חדשים, הם כאמור גם פתרון לעיכוב או מניעה של חלק מנזקי משבר האקלים.
"אנחנו מחלקים את ההתמודדות עם משבר האקלים לשתי קטגוריות של התייחסות: הראשונה זה מיתון השינוי - איך בעצם משפיעים על התמתנות השינוי? כי אנחנו מבינים שאין סיכוי לעצור את ההתחממות, וזה בא לידי ביטוי בשאלה איך מפחיתים פליטת גזי חממה ומאטים את קצב העלייה שלהם? הקטגוריה השנייה היא היערכות. כלומר איך אנחנו בהינתן שינוי האקלים נערכים לשינויים שיקרו. ופה זה עולם רחב יותר.
בצד של המיתון, היער הוא מרכיב חשוב בקיבוע פחמן בגזע העץ, בעלים בשורשים ובקרקע. כלומר שטחי היערות הם מטבע הווייתם קולטי פחמן. שריפת דלקים ותחבורה הם לדוגמה בין פולטי הפחמן העיקריים ומנגד, היער תורם למיתון. זה אומר שככל שיש יותר יערות אנחנו מגבירים את קיבוע הפחמן ומפחיתים את פלטות גזי החממה נטו", מסביר אוסטרובסקי.
בנוסף לכל אלה צריך לזכור שליער יש תועלות מאוד חשובות בצורה מובנת לכל אדם, שאנו קוראים להן "שרותי יער": הוא מעניק שטחי צל נרחבים, הוא מקרר את הסביבה המיידית של האדם, הוא מאפשר פעילות פנאי ונופש לסוגיה - טיולי, הליכה, רכיבה ושהייה. אבל הוא גם מעניק לנו שירותי ויסות.
מה זה בעצם אומר?
"היער מווסת שיטפונות", מסביר אוסטרובסקי. "במקום שיש יער רוב הגשם מחלחל לקרקע ואז לא נוצרות הצפות במורד אגן הניקוז ובערים. הוא גם עוזר בשימור נגר ומניעת סחף, מונע הצפת תשתיות ולפעמים אפילו פגיעה בנפש ורכוש. ודבר נוסף וחשוב לא פחות, היער גם מווסת זיהום אוויר והוא מהווה חיץ שקולט חלקיקים ומהאוויר ומזהמים וסופג לתוכו חלק מהם, ובכך משפר את איכות האוויר".
היער גם משמש לשיקום של מערכות פגועות ולנטיעת עצים יש תפקיד חשוב בשיקום אקולוגי של השטח הפתוח. "לפני ואחרי הכל יש חשיבות גדולה לשמירת המגוון ביולוגי - מושג נפוץ בעולם - תשתית תומכת בקיום האנושי", מסביר אוסטרובסקי. עצם זה שהשטח מגוון מבחינה ביולוגית ומאכלס עצים, שיחים, עשביה ובעלי חיים בעליי כנף, חרקים ויונקים - זה מעניק בריאות וחוסן לשטח עצמו ובעקיפין גם לחיים האנושיים".
מה אפשר לעשות כדי לשמור על היערות?
"זו שאלה מאוד קשה. אבל אנחנו עושים הרבה מחקרים יערניים על מנת להבין איזה פעולות ממשק צריך לעשות כדי להגביר את החוסן של היער. אנחנו גוזמים, מדללים, ומכניסים מרעה, ואנחנו צריכים למצוא את הדבר הנכון לעשות עבור כל יער בנפרד. לוודא מהן הפעולות שיתמכו בקיום היער גם בתנאי אקלים קשים. זה נושא חשוב ומשקיעים הרבה משאבים במחקר יישומי".
דוגמה לכך אפשר לראות בנטיעות ודילול היערות: "אחד הדברים הקריטיים בשמירה על היער הוא קביעת צפיפות העצים נכונה מבחינת משק המים על מנת שהיער יהיה עמיד ליובש. פעם ניטעו הרבה יערות אורנים צפופים והיום אנחנו יודעים שצריך לדלל אותם כשהם צעירים ולרווח אותם על מנת שיוכלו לשרוד. עץ שהוא במצב טוב מגיל צעיר ישגשג יותר, הנוף של העץ יהיה רחב יותר והוא ייתן יותר צל והוא גם יהיה עמיד יותר בפני מזיקים", מסביר אוסטרובסקי.
דבר נוסף שהוא אולי הסוד של הישרדות כל דבר בעולם וזה לא משנה אם זה שטחים פתוחים או תרבויות, הוא הגדלת המגוון. והיער לא שונה בזה. "מגוון גדול הוא חוסן. כלומר אם יש חלקה פחות מגוונת היא תהיה פחות עמידה למזיקים ויובש. אם החלקה מאוד מגוונת היכולת של היער להחזיק מעמד תגבר. אולי מין אחד יפגע אבל המגוון אומר שכמה מינים לא יפגעו ויהיה אפשר לשמור על היער".
"במקביל לכל אלה אנחנו עושים הרבה סקרים אקולוגים, לומדים את השטח, מבינים האם יש מינים בסכנת הכחדה? האם יש מינים נדירים? האם מזהים פעילות בעלי חיים שצריך לתמוך בה? ובהתאם לכך מתאימים את פעולות הממשק ותומכים בעמידות היער".
נערכים לשריפות גדולות
כל הנושא של היערכות לשריפות הוא נושא חשוב מאוד בקק"ל המשקיעה במניעה והכנה. "מבחינת מניעה אנחנו משקיעים בטיפול יערני של אזורי חיץ מסביב לישובים ומדללים בחריפות את היער וכך יוצרים חגורה פחות מסוכנת מבחינת צפיפות. בנוסף אנחנו עושים אזורי חיץ ביער שלאורך דרכים שיאפשר לכוחות כיבוי להיכנס בבטחה ולכבות את השריפות. זה מצמצם גם את הסיכון בפגיעה וגם את ההתפשטות של האש", מסביר אוסטרובסקי.
"בצד של הכיבוי יש לקק"ל מערכת גדולה של מגדלי תצפית על מנת לאתר באופן מוקדם מוקדי שריפה. אנחנו נעזרים במפות סיכון שריפות שמגדירות איפה המקומות המסוכנים ביותר על בסיס הרכב הצומח והטופוגרפיה וגם נעזרים במידע עדכני יומיומי של השירות המטראולוגי שמכין מפות שמתבססות על מזג אויר". יש לקק"ל גם מערך כיבוי אש נפרד המערך הלאומי.
על מנת להתמודד ולהכין את היער לתנאים המחריפים אנחנו פועלים גם בתחום השבחה של מיני העצים. לאתר מינים של עצים שעמידים יותר ליטובש. חלק מהשינוי זה נטיעה של יותר מגוון עצי ארצישראל כמו עצי אלון, אלה וחרוב שעמידים יותר לחום, ואת זה אנחנו עושים במהלך כל השנה".
למידע נוסף בנושא מדע ואקלים לחצו כאן